הכל התחיל מחידק פסיפס שתקף אותי לפני תקופה
וגרם לי להזמין אצל הסינים עוד לפני עידן הקורונה סוגים שונים של ריבועי פסיפס
אלו שכבו אצלי וחיכו לשעת כשר כשרה
שכמובן התרחקה ככל שעבר הזמן מהחיידק
לפני פסח עשינו סדר בארון היצירה והבטחתי לעצמי שהם יהיו בין הראשונים לצאת לאויר העולם
והשבוע זה קרה
הוצאנו את כל הריבועים
מיינו אותם
וגילינו לצערנו שאין מספיק חומר
היו מידי הרבה צבעים וקצת מידי מכל צבע
ורעיון ליצירה ממשית…נורמלית…לא היה
יומיים התגוללו ריבוע הפסיפס מהשולחן בסלון לשולחן במטבח לשולחן בחדר וחוזר חלילה
עד שהבת שלי הציעה לשחק איתו טטריס
וכך נולד הרעיון
ישבנו סביב השולחן בסלון
כל אחד קיבל 4 ריבועים בצבע שהוא בחר
והדביק אותם באיזו תנוחה/צורה שהוא רוצה
הכללים היו: 1. לא להצמיד צבע זהה לחברו 2. לשמור על ריבוע אחד ריק בכל שורה (כדי לשמור על אוטנטיות)
גילאי השחקנים 2-42
ביניהם-
רעיוניסטית אחת
מספר ביצועיסטים קטנים
ואפילו מבקרת מדינה היה לנו (תישרו, תזיזו, תשיפו, זה לא מספיק ישר וכו')
נ.ב.
למפרע חבל לי מאד שלא סימנתי פסים ישרים לרוחב כדי להקל על השחקנים בהדבקה
תגובה אחת
הי! התחלתי לרפרף באתר
המון חומר משובח ויפיפה!
היצירתיות נושבת מבין המילים והתמונותת
וחדוות היצירה, והאוירה בבית….
רואים שאתם נהנים מזה!
תודה על התוכן המקסים!